פסק-דין בתיק ת"ק 002352/03

התובע, בעלים של דירה ב"מגדלי דיזנגוף" בתל אביב (להלן: " הדירה"), הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 12,000 ש"ח, בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב הפרת טיוטות חוזה שכירות שהוחלפו בין הצדדים.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד על סך של 10,000 ש"ח וזאת בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה עקב התנהגות התובע כמפורט בכתבי הטענות שהוגשו על ידה.

מהראיות שהוגשו בפני עולה כי התובע פרסם ביום 9/4/2002 את המודעה, כדלקמן, במדור להשכרת דירות בעיתון "ידיעות אחרונות" :

"במגדל דיזנגוף - גבוהה, מרווחת, מרוהטת, בריכה, שוער, מיידי...".

התובעת המתגוררת עם משפחתה בבאר שבע חיפשה דירה שתוכל לשמשה בעת שהותה, מפעם לפעם, בתל אביב, ומשמצאה כי המודעה עונה לכאורה על צרכיה,  התקשרה לתובע וזה מסר לה פרטים באשר לדירה.

בעקבות זאת, תיאמו הצדדים מועד לפגישה בדירה, אולם בסמוך למועד הפגישה נאלץ התובע לבטלה, אך הציע לתובעת להכנס לדירה באמצעות המפתחות הנמצאים בידי שוער הבנין.

התובעת אכן פנתה לשוער הבנין, נטלה את המפתחות, נכנסה לזמן קצר ביותר לדירה, ועזבה אותה מיד לאחר מכן, מאחר ולא חשה בנוח לבחון את הדירה בהעדר בעליה.

בהמשך, נוהל בין הצדדים משא ומתן ואף הוחלפו טיוטות חוזה בין הצדדים.

מטיוטת החוזה עולה כי התובע הציג את הדירה כדירה הכוללת בין היתר:

"...שני חדרים... מניה במועדון הספורט והבריכה, וכן זכות לחניה בתעריף חודשי בחניון...".

הוסכם בין הצדדים כי התובעת תשלם לתובע דמי שכירות בסך השווה ל- 700 דולר אם הדירה תושכר על ידי הנתבעת לתקופה של שנה אחת, ו- 725 דולר אם הדירה תושכר על ידה לתקופה של שמונה חודשים בלבד.

ביום 19/4/2002 נפגשו הצדדים בדירה כאשר התובעת היתה מלווה בשתי בנותיה הבגירות וכל זאת על מנת לבחון את הדירה ולחתום על טיוטת החוזה שסוכמה בין הצדדים.

בביקור במקום הסתבר לתובעת כי הדירה אינה דירה בת שני חדרים, כי השטיח בדירה אינו חדש כפי שנטען על ידי התובע, וכי קיימים בו כתמים במספר לא מועט של מקומות.כן התברר לתובעת , באקראי, כי השימוש בבריכה כרוך בתשלום.

בעקבות זאת נוצר בין הצדדים משבר אימון שהביא לכך שבסופו של דבר הודיע התובע לנתבעת כי אין הוא מעונין להשכיר לה את הדירה .

למחרת היום, פנה התובע לנתבעת וביקש לוודא באם היא אכן אינה מעונינת לשכור את הדירה.בעלה של התובעת השיב כי התובעת  אינה מעונינת לשכור את הדירה מהתובע לאור המצגים המטעים שהציג בפניה.

התובע הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד ובו צוין כי מצורפים לו נספחים, לרבות המודעה בה " ...ציין במפורש כי מדובר בדירת סטודיו".

משהמסמכים לא צורפו פנתה הנתבעת בבקשה כי אלו יומצאו על ידי התובע, אולם הוא לא עשה כן, אלא במהלך הדיון שהתקיים בפני.

גם באותו דיון לא הגיש התובע את המודעה וטען כי לא עלה בידיו לאתרה, וזאת על אף, שכאמור, מצא לנכון להזכירה במפורש בכתב הגנתו ואף לאזכר את תוכנה.